היי כולם!
לא כתבתי מלאאאא זמן אז עכשיו אני אנסה לספר את הדברים החשובים באמת שקרו לי.
טוב, אז קודם כל בהפסקה שלנו בבית איך שהגעתי ישר רצתי לעומר, אבל עומר הסתייגה ממני קלות, ואז כשנכנסתי הביתה היא פשוט התעלמה ממני לגמרי!!! היא הלכה להתלטף אצל אמא (האוייבת המושבעת שלה) ולא הסכימה אפילו להסתכל עלי! אז הנחתי לה לקצת ,ואז סגרתי אותה בחדר ועשיתי איתה שיחה ב 4 עיניים. בסוף השיחה היא נרדמה מותשת על המיטה וישנה עד הערב.בערב באתי לישון על המיטה וכיסיתי אותה איתי בשמיכה והיא מיד נשכבה לי בידיים ולא זזה מהן כ-ל הלילה! (היו פעמים שכבר לא היה לי נוח אז התהפכתי, והיא מיד הרגישה את זה ורצה לידיים שלי שוב) . את ההפסקה שלנו העברנו בריצה ממקום למקום, (רצינו להספיק לראות את כולם) ובקושי היה לי את ה"בית" ואת המנוחה שתכננתי. לפני שהרגשתי בכלל בהפסקה כבר יצאנו בדרכינו לכליל. כשהגענו לכליל הייתה שעת דמדומים יפהפיה! ואני הרגשתי כמו בסרטים, אנחנו עם המזוודות הענקיות שלנו ועם הלפ-טופ מגיעות לכפר השקט ולבית עץ המהמם של מיכל. היום זה שבוע שלם שאנחנו כאן בכליל אין לי מושג איך הזמן טס ככה בין האצבעות! ביום הראשון בשיח (שיח הוא הבית ספר , הוא דומה למיתר) ואני מודה, בהתחלה קצת חששתי מאיך אני אתקבל על-ידי הילדים בשיח (למרות שתמיד איכשהו הכול מסתדר לטובה) והגענו לשיח וניסיתי להשתלב בין הילדים, ואיך שניסיתי הילדים קיבלו אותי בשמחה ורשמו אותי מייד ל"פיקניק" שלהם! ממש כיף איך שהם פתוחים ככה! זה נשמע נדוש אבל באמת באמת הרגשתי שהלב שלי מתחמם לי בפנים. ועכשיו כבר יש לי כמה חברות קבועות ולפעמים גם מצתרפים עוד ילדים למשחקים שלנו. יום אחד יצאנו לטיול ל"עץ המגלשות" וזו ירידה ענקית ותלולה שאפשר להתחלק בה על הטוסיק. אז עשיתי את הירידה הקטנה יותר עם זוהר מלא פעמים בשביל "להתחמם", ואז אומי שיכנעה אותי (איכשהו) לעשות איתה את הירידה הגדולה יותר והמפחידה יותר, ובגלל שכל הדרך צווחתי אז הסתמנתי אצל אומי בראש כתור פחדנית.. :) שכחתי לציין שלא ידעתי שזה יהיה יום טיול, אז באתי בחצאית!. ואז שיחקנו לנו ב"עצמנו" ואני הייתי האמא והיו לי מלא ילדים ואוגרים והצלחתי לנהל בית לבד מאוד יפה. לסיום היום (של המשחק בכאילו) עשינו ארוחת שבת חגיגית, ואני דימיינתי מה יש על השולחן והגשתי לכל אחד את מה שהוא רצה ,הדימיון היה כל-כך אמיתי בעיניי לא רק שהוא עבר לילדים, אלא גם אני עצמי כמעט הרגשתי את הטעם על הלשון!. לשמחתי וגם לצערי יש כבר תורות של "מי יושב ליד גילי בהתכוונות" . אם לסכם את שיח, אני אגיד שזה עושה נעים ממש להיות כל-כך אהובה בעיניי כל-כך הרבה ילדים.
וזהו בערך, היום מיכל ומשפחתה נסעו ליום או יומיים אז הבית ריק חוץ מאיתנו. זה מוזר מאוד!גילי.
 |
| גילי תופסת זבובים מקצועית!! איחס!! מגעיל! ננעל כפפות :) |
 |
| אחה"צ , שיח ממשיך אצל מיכל.... |
 |
| ליאתי ממיינת קלפים - במעבר לשיח |
 |
| שי וגילי ממיינות ומפנות את מדף-שיח ומסדרות מדף-הנאור לאוכל |
