היי לכולם!
היום זה היום השלישי שלי כאן (בנמרוד) וממש בא לי לשתף את כולם בהרגשה ובחוויות הנפלאות שאני חווה כאן!
אז נתחיל?
טוב, בגלל שדילגתי על אתמול אז אני אספר (אני אנסה באמת, באמת בקצרה..)
טוב, אז אתמול התחלתי בסוג של הרגל שאני אנסה לעמוד בו (ואני מקווה שאני לא אהיה עצלנית מידי ואפסיק באמצע!)
וההרגל שלי הוא "חימום" והתעמלות בוקר! יש מקום ממש יפה לעשות בו את ההתעמלות! המקום הזה הוא "האוהל-הגדול", והוא האוהל של כוווולם! הוא כמה צעדים מהבית שלנו, ויש לו רק שלושה קירות, והקיר הרביעי חסר, ובמקום הקיר יש פתח גדול שמשקיף על הנוף המדהים. בקיצור, אין מקום יותר טוב מזה להתעמלות!
רגע, איפה הייתי? (אה! כן,)
ואז הלכנו לעשות קניות וכשחזרנו התחלנו לעבוד עם אבי (אבי, למי שלא יודע זה בעל המקום.) אז בהתחלה שטפנו איזה 4 מקררים עם צינור וסקוטץ'! :-) . ואז אכלנו צהריים בבית של אבי. אחרי זה שי ואני הלכנו לעשות קצת אקרובטיקה באוהל הגדול (זאת אומרת, שי מרימה אותי, ואני צורחת,צורחת, ואז מתרסקת..) ואז אבי ביקש שנכניס את המיזרונים לתוך הטיפים. והיה מאוד נעים בחוץ, והנוף של ההרים היה מהמם יותר מתמיד (ובגלל השקיעה ההרים הפכו להיות סגולים), וגם היה להו קצת מצב רוח שטותי,] אז בתור התחלה לא הכנסנו ת'מיזרונים אלא קפצנו\התגלגלנו עליהם. ורק אז גם (סופסוף היינו קצת מועילות!) הכנסנו אותם לתוך הטיפים.
ואחר-כך אמא רצתה ללכת לראות את השקיעה, אז הלכנו לתוך נמרוד, ותוך כדי הליכה והתבוננות על הבתים (וגם תוך כדי משחק שאני אוהבת מאוד, והמשחק הוא לבחור איזה בית הוא הכייי יפה) .
ואז פתאום אנחנו מגיעות לעיקול בכביש:
אנחנו רואות....
כלבלב קטן (ועיוור) ולידו עומד (משוחרר כמובן, למה שאנשים ייקשרו אותם?!) סן-ברנרד עעעעענק ועצבני מאוד שהתחיל לנבוח עלינו! אני מיד הלבנתי וכמעט התעלפתי מפחד, אבל האמא האמיצה שלנו סילקה אותם בהרבה צעקות וזריקת אבנים!!!
כל- הכבוד לאמא האמיצה שלנו!!!
ואז חזרנו הביתה, והזמנו לאכול את אבי, וקרוליין ומאט (זוג שבא מהולנד), ועוד בחורה שקוראים לה מארי (היא באה מקנדה).
ואני כוווול הלילה פיטפטתי בלי הפסקה (ובאנגלית!!!! כי הם יודעים לדבר רק אנגלית)
וזהו לאותו היום....
עייפים? עוד לא גמרתי!!!
טוב , אז היום (היום שלישי), התעוררתי ,ועשיתי התעמלות באוהל. ומאז ועדי עכשיו (16:38) אני עבדתי עם אבי! ניקיתי טיפים, סידרנו מדורות,הזזתי מזרונים ואספתי קקה של חמור! (לחמור קוראים נו-ניים פופ-משין כאילו, אין-שם מכונת-קקי) ואת כל זה עשיתי עם שי.
ובתור התחלה אבי ביקש ממני ומשי ומליאת לנקות את המקלחות והשירותים, ואז יצאנו החוצה ועלינו בדרך למבנה של השירותים והמקלחות
אבל חיכתה לנו הפתעה קטנטנה.. אפילו שתיים...
שתי צפרדעים, אחת חיה והשנייה מתה (עם כול הביפנוכו בחוץ !!!! איככככם!) אז ניקינו אותה (עם המון צווחות תוך כדי)
ואת השנייה השארנו שם.
זהו להיום.
שני, חברה שלנו (שחגגה יום הולדת 15 !) עוד מעט באה אליינו! טאני מחכה כבר בקוצר רוח!!!!
מקווה שלא חפרתי יותר מידי!
גילי.
גילי.
היום זה היום השלישי שלי כאן (בנמרוד) וממש בא לי לשתף את כולם בהרגשה ובחוויות הנפלאות שאני חווה כאן!
אז נתחיל?
טוב, בגלל שדילגתי על אתמול אז אני אספר (אני אנסה באמת, באמת בקצרה..)
טוב, אז אתמול התחלתי בסוג של הרגל שאני אנסה לעמוד בו (ואני מקווה שאני לא אהיה עצלנית מידי ואפסיק באמצע!)
וההרגל שלי הוא "חימום" והתעמלות בוקר! יש מקום ממש יפה לעשות בו את ההתעמלות! המקום הזה הוא "האוהל-הגדול", והוא האוהל של כוווולם! הוא כמה צעדים מהבית שלנו, ויש לו רק שלושה קירות, והקיר הרביעי חסר, ובמקום הקיר יש פתח גדול שמשקיף על הנוף המדהים. בקיצור, אין מקום יותר טוב מזה להתעמלות!
רגע, איפה הייתי? (אה! כן,)
ואז הלכנו לעשות קניות וכשחזרנו התחלנו לעבוד עם אבי (אבי, למי שלא יודע זה בעל המקום.) אז בהתחלה שטפנו איזה 4 מקררים עם צינור וסקוטץ'! :-) . ואז אכלנו צהריים בבית של אבי. אחרי זה שי ואני הלכנו לעשות קצת אקרובטיקה באוהל הגדול (זאת אומרת, שי מרימה אותי, ואני צורחת,צורחת, ואז מתרסקת..) ואז אבי ביקש שנכניס את המיזרונים לתוך הטיפים. והיה מאוד נעים בחוץ, והנוף של ההרים היה מהמם יותר מתמיד (ובגלל השקיעה ההרים הפכו להיות סגולים), וגם היה להו קצת מצב רוח שטותי,] אז בתור התחלה לא הכנסנו ת'מיזרונים אלא קפצנו\התגלגלנו עליהם. ורק אז גם (סופסוף היינו קצת מועילות!) הכנסנו אותם לתוך הטיפים.
ואחר-כך אמא רצתה ללכת לראות את השקיעה, אז הלכנו לתוך נמרוד, ותוך כדי הליכה והתבוננות על הבתים (וגם תוך כדי משחק שאני אוהבת מאוד, והמשחק הוא לבחור איזה בית הוא הכייי יפה) .
ואז פתאום אנחנו מגיעות לעיקול בכביש:
אנחנו רואות....
כלבלב קטן (ועיוור) ולידו עומד (משוחרר כמובן, למה שאנשים ייקשרו אותם?!) סן-ברנרד עעעעענק ועצבני מאוד שהתחיל לנבוח עלינו! אני מיד הלבנתי וכמעט התעלפתי מפחד, אבל האמא האמיצה שלנו סילקה אותם בהרבה צעקות וזריקת אבנים!!!
כל- הכבוד לאמא האמיצה שלנו!!!
ואז חזרנו הביתה, והזמנו לאכול את אבי, וקרוליין ומאט (זוג שבא מהולנד), ועוד בחורה שקוראים לה מארי (היא באה מקנדה).
ואני כוווול הלילה פיטפטתי בלי הפסקה (ובאנגלית!!!! כי הם יודעים לדבר רק אנגלית)
וזהו לאותו היום....
עייפים? עוד לא גמרתי!!!
טוב , אז היום (היום שלישי), התעוררתי ,ועשיתי התעמלות באוהל. ומאז ועדי עכשיו (16:38) אני עבדתי עם אבי! ניקיתי טיפים, סידרנו מדורות,הזזתי מזרונים ואספתי קקה של חמור! (לחמור קוראים נו-ניים פופ-משין כאילו, אין-שם מכונת-קקי) ואת כל זה עשיתי עם שי.
ובתור התחלה אבי ביקש ממני ומשי ומליאת לנקות את המקלחות והשירותים, ואז יצאנו החוצה ועלינו בדרך למבנה של השירותים והמקלחות
אבל חיכתה לנו הפתעה קטנטנה.. אפילו שתיים...
שתי צפרדעים, אחת חיה והשנייה מתה (עם כול הביפנוכו בחוץ !!!! איככככם!) אז ניקינו אותה (עם המון צווחות תוך כדי)
ואת השנייה השארנו שם.
זהו להיום.
שני, חברה שלנו (שחגגה יום הולדת 15 !) עוד מעט באה אליינו! טאני מחכה כבר בקוצר רוח!!!!
מקווה שלא חפרתי יותר מידי!
גילי.
גילי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה