ושוב יצאנו לדרך. מפתיע לגלות שוב את הכוח והאנרגיה שצריך לגייס לפני כל תחנה.כל אחת והתקוות, הפחדים, ההתרגשות והציפיות שהיא נושאת עימה.הבחירה כל פעם מחדש לצאת אל דרך הלא נודע מביאה איתה בליל של רגשות. ואז.... מגיעות למקום החדש, נבוכות, סקרניות,רוצות לעשות את הפסיעה קדימה אך מוכנות גם לעשות צעד לאחור ולברוח בחזרה אל המוכר, ואין זה משנה אם המוכר הינו דבש או חרא (סליחה) - הוא בטוח. בכל זאת פוסעות קדימה ובליבנו תפילה לקבלת פנים חמה ועוטפת. לעיתים היא אכן כזו ולעיתים אנו נאלצות למצוא את מקומנו, את עצמנו מתוך מרחב והזמן שניתן לנו חופשי. בשלב זה החושים מתחדדים בחוזקה - מנסות לספוג כמה שיותר מהסביב, לחוש את האווירה, לזכור פרטים, לספוג אל תוכנו את כל הסובב אותנו.ואז לאט לאט מתחילות ל נ ש ו ם.ומנקודה זו מתחיל מפגש מסוג אחר, ממקום רגוע ונינוח יותר. חלה התמקמות.דרך העבודה לומדות את המקום ואנשיו, והמקומות כולם , מציעים לנו מפגשים רבים עם מגוון אדיר של אנשים, כל אחד ואחת עם סיפור חייו/ה הייחודי. ואז מגיע השלב שמשום מה תמיד אנו מצפים לו, זהו הרגע שאנו שוב ב -ידוע. מכירות את המקום ,את אורחותיו, את אנשיו וישנה תחושה שאנו חלק, ואנו מתוכו. מדוע תחושה זו נחשקת? מדוע כאן אנו נרגעות, בטוחות ומתרווחות?....זהו גם השלב שבו אנו מרשות לעצמנו להביא את עצמנו לידי ביטוי כי נרכשה תחושת בית, תחושת שייכות.
התמזל מזלנו להגיע למקום מבורך זה. המקום משופע בתחומי עניין מרתקים ובעיקר באנשים עם לב רחב!!!! התנאים פה נעימים, המקום יפיפה ומוחזק במקצועיות ראוייה להערכה!!!
תודה.
התמזל מזלנו להגיע למקום מבורך זה. המקום משופע בתחומי עניין מרתקים ובעיקר באנשים עם לב רחב!!!! התנאים פה נעימים, המקום יפיפה ומוחזק במקצועיות ראוייה להערכה!!!
תודה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה