אילת here we come!!!
תמיד לאחר שיוצאים מהמדבר ומהרי אילת ונוסעים בירידה ו..... אילת מתגלת במלוא הדרה.....הלב נפתח וההתרגשות גואה.... הזמן טס לו במהירות ובשקט שקט ואנו כבר מתחילות לדבר על כך שאנו לקראת הסוף :(
עברו להם 8 חודשים ולפנינו עוד כ 3 לכל היותר.3 חודשים שבהם אנו נאלצות להתעסק עם ה"מחר"- שנה הבאה. המון למדנו במשך החודשים שעברו, המון כל כך שאין דרך למנות או למדוד את זה.המון עמוק כל כך - שיטמע וילווה אותנו מעתה ולתמיד. אני מרגישה אסירת תודה בכל תא ותא שבגופי ובכל נשמתי והוויתי על שנה מופלאה ומדהימה זו שזכיתי לתתה לי ולבנותי!
לאחר שקיפלנו ולקחנו את מטלטלנו מחוות יללת התנים (וכמובן גם שכחנו אין סוף דברים שם), נסענו ל 6 ימים מופלאים לאילת. נכון, אומנם היו שם כל שאר בני ישראל שיצאו לאילת לפני פסח - אבל הצלחנו למצוא לנו פיסת שקט ורוגע.כשהגענו לחוף גילינו שבמקום רשת הצל הענקית והמגנה שלנו הבאנו בטעות רשת צל קטנה בגודל של 2 מטר על 3, (אין לי מושג בכלל מאיפה יש לי פיסה קטנה זו של רשת -אולימישהו יודע למי היא שייכת?) בכל אופן ניסנו לאלתר לקשור ולחבר בדים נוספים וכו'... חסר טעם!! למחרת היתה רוח חזקה שתלשה את הבדים והמוטות מהמקום וכמה שלא ניסיתי לתקן ולהקים מחדש - לא הצלחתי והרוח צחקה לי, וכאילו לא מספיק בכך שנותרתי חשופה לשמש ומתוסכלת הרוח גם הזיזה את האוהל מצד לצד ובכך הקיץ הקץ על אחד מהמקלות שמחזיקים ת'אוהל - אבל את זה הצלחתי לתקן!!! והייתי מהזה גאה בעצמי, תיקון שהחזיק כל ששת הימים! כמו כן גילנו שגם את הסדג' שכחנו דבר שמקשה עלי ביותר את מלאכת הבישול במקום שכתוב בו שאין להבעיר מדורות על החוף (את הסדג' אני הופכת ומבעירה אש בתוכו גם לבישול וגם למדורה מחממת). למחרת הגיעה הישועה בשם:"מנש" (קיצור של מנשה). מלאך זה הקים רשת צל ענקית ומדוגמת לידנו בשביל חברים שיגיעו ביום שני, ומבלי להכיר אותנו, ומבלי שנבקש - פנה אלינו והציע לנו את המקום המוצל והמסודר שאירגן. ואז הגדיל לעשות ורגע לפני שהלך פנה אלי ואמר לי שהוא משאיר לנו סדג'!!! וגם זה מבלי שביקשנו! נראה לי שלכבוד פסח הוא ירד אלינו במרכבה משמיים אמנם לא בסערה אבל - נס! וכך היה לנו כל מה שהזדקקנו לו והעברנו 6 ימים מופלאים שקטים, רגועים ורטובים.
לאחר אילת התחלנו לחזור לאט לאט צפונה. עצרנו ברמת בקע ללילה.תמיד כזה כייף לבוא לשם. השמחה והאהבה הם ענקיים והלב כל כך רחב ופתוח! יש לנו ממש תחושה של משפחה. כייף לנו לפגוש את כולם (ויש שם הרבה "כולם") ולהתעדכן.
שי,גילי וסוהא
סוהא היפה בנשים!
משם נסענו לתחנתנו הבאה "ורטיגו" בנתיב הל"ה. המקום כשלעצמו לא נראה מרהיב או יפה אבל אין ספק שהינו מעניין מבחינת המרכז והעשייה שלו. המקום מהווה סטודיו בית ללהקת ורטיגו, יש שם גם סדנאות ופעילויות בתחום הרוחני ואומנות וכמובן שגם גינה אורגאנית. את הלול הענקי הם שיפצו והסבו לסטודיו למחול עם חללים ענקים נקיים ויפים. בקצה האולמות ישנם חדרי מגורים שעשויים או אולי רק מצופים בקירות מבוץ, באחד מחדרים אלו אנו נהיה. אל התחנה הזו אנו יוצאות ב1.5.11 ובהרכב חסר - ליאת לא תצטרף אלינו :( כפי שאמרתי תקופת מסע שכזו הינה הזדמנות נדירה ללמוד על עצמנו המון דברים ואילו ליאתי גילתה את הצורך העז שלה ב "בית", בחדר שלה ובפרטיות שלה. הצורך הזה צף ועלה בצורה חזקה והחלטנו ביחד איתה על חודש הפוגה, על חודש בית.היא תגור בביתה עם עפר, תהנה ותרגע בחדר הפרטי שלה, תלך למיתר ותוכל לנוח . לאחר מכן תשוב ותצטף אלינו לסוף השנה.
בנתיים קיבלנו תשובה ש-שי התקבלה לדמוקרטי בחדרה ואני נדרשת להתחיל ולהתייחס לחיים "האחרים" שוב, ולחפש מקום מגורים לשנה הבאה בחדרה. כמו כן אני שוב עומדת מול המקום שמאלץ אותי לשוב לריתמוס החיים השגוי כל כך ביסודו של ריצה סביב עבודה אינסופית ושאר המטלות הלא נגמרות של שגרת היומיום החסרת כל משמעות. ממש קשה לי לוותר על האמת שמצאתי ונגעתי בה! אולם אני מקבלת בתוכי את עובדת היות החיים מורכבים ממציאות שלא תמיד מתאימה לנו ברגע הנתון בו אנו עומדים ואת הידיעה שיתכן וכעת אני מרגישה באופן מסויים ונדרשת לפעול הפוך מתחושותי - אולם מאוחר יותר, במבט לאחור תתגלה לי הסיבה לכך והמתנה שנמצאת (כרגע נסתרת מעיני) בתוך פעולתי כאן ועכשיו והסכמתי לכבד גם צדדים שאינם לרוחי כעת התוך המציאות.
בלילהסדר שהעברתי ביער הפיות בהובלתו של אוהד אזרחי, ניתנה לנוכחים הזדמנות להביע בקשה לעתיד, להמשך, לשינוי כלשהו שאנו מאחלים ומייחלים לו.בקשתי היא: שאמצא בתוכי את הכוח שיעזור לי לעבור מחרות לעבדות, ושאדע למצוא את הכוח שבי למצוא את החרות שלי בתוך העבדות!!!!
אמן!!!
סטודיו לאיפור גוף "שי בע"מ"
 |
| פרפרית...:) |
 |
| שי משחקת בלשטוף ת'סיר לקראת הכנת השוקו |
 |
| פאנן... שאנטי באנטי |
החיוך האחרון של אמא :(
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה