לאחר 4ימים בהם גילי ואני היינו ספונות בין כתליו ה - איחסססים של בי"ח רוטשילד, יצאנו לחופשי. (אל דאגה, גילי בסדר ובקו הבריאות.) בהבזק של צורך בחופש החלטנו שי גילי ואני לנסוע לת"א ולעשות "יום קניית חרוזים ושוק" שמזמן מזמן חלמנו עליו.נסענו ברכבת, עשינו או יותר נכון -עשיתי - קנייה מטורפת בחנות חרוזים בסיטונאות כי: " רק אלוהים יודע מתי תהיה הפעם הבאה שנגיע לכאן...". משם המשכנו ליפו להחליף בחנות המפעל שמלה יפיפיה שקניתי לגילי ליום הולדתה אבל גרמה לגילי שיברון לב מוחלט ורציני לאחר שבכביסה הדנטל העדין בשוליים הוריד צבע!!!! וכמובן ואייך לא.... לא נעצור לשיעור מורשת ארץ ישראל בד"ר שקשוקה?
חזרנו לרמת ישי בחשכה עייפות,מועשרות בחרוזים,חוויות ו.... כן, שמלת כלה מהודרת.
 |
  למרות שבעיני ת"א זוכה במקום נכבד ברשימת הערים המכוערות, בכל זאת יש בה לצד הלכלוך, הזוהמה, העומס והפייח באוויר -גם יופי |
 |
| לא תאמינו את מי פגשנו ..! |
בשיטטותינו והישטוטינו בסמטאות יפו נקראה בדרכנו חנות יד שנייה שכמובן חבל לא להיכנס- אולי נמצא שם....מציאה. ובכן פגשנו שם מוכרת נחמדה להפליא שעשה רושם שעשינו לה את היום וזכתה במופע מיוחד במינו וחד פעמי! בהתחלה נברנו בסלסלות, הצצנו בבגדים ש על הקולבים עד שעינה החדה של גילי זיהתה - אה הה! שמלת כלה!!!!! מיד פנתה למוכרת:"אני יכולה למדוד??" ולאחר כמה רגעים נוספים: "כמה עולה שמלה כזו?" "מההה?! רק 100?!!" אפילו סוזי הבובה התחילה למצמץ בעינה השמאלית שהעלתה חלודה במשך השנים בהן עמדה ללא מצמוץ. זה הזמן לגלות לכם שלחנות קוראים "עליזה בארץ הפלאות", וכמובן שהכל אפשרי. גילי מיד יצאה בהצהרה: "אני קונה את השמלה!" "חלום שלי שהתגשם!"
ואני?... כל שנותר לי זה לשמוח שלא צףועלה כל צורך בחתן, השמלה היא העיקר!!! ואלו שמתחנות בשביל השמלה... נו טוב ,מסכנות.
לפני שהמוכרת ארזה לנו את שמלת הקצפת המהודרת- פנינו אליה במבט קוקר ספניילי מקצועי ותחינה בעיננו: " האם גם ההינומה כלולה בעיסקה זו??" "פליזז"
יצאנו מהחנות עם שמלת כלה הכוללת הינומה תוך כדי שאנו משננות פרסום של אולם אירועים שראינו פעם מזמן" בשבילי החתן הוא רק תרוץ".לנו אין צורך בתרוצים!
 |
| גם סוזי באה לחתונה ..:-) |
 |
| כל כך יפות שבא לבכות . ואם תסתכלו היטב תוכלו לראות את סוזי נדחפת מאחורה.. |
 |
| פיה כלה |
