יום ראשון, 10 ביולי 2011

עוד חוויות לפני שעוזבים


עירבוב חול, מים, ומלט..

הבנות החרוצות בונות במו ידיהן עדניות פרחים מעוצבות
 
איזה מזל שגוני באה לעזור.... ובעיקר  לשעשע!
אוהבות אותך - היפה מכולן!

הפסקת צהריים
כרמית,יעל,גוני,שי

"חלום ליל קיץ"
מופע שליאתי השתתפה בו במיתר

צ'יקה!!
תוספת קטנה מתוקה וג'ינג'ית שקיבלנו לשמור עליה. שמרנו, שמרנו, שמרנו, התאהבנו ולקחנו!
לקחנו איתנו מזכרת קטנה מורטיגו...חנות מזכרות :)

גן עדן day קטן

10.6.11
גן עדן day קטן

בשבוע הראשון לשהותנו בורטיגו זכיתי להיות מוזמנת להשתתף בפגישת לימוד יהדות עם בחורה  בשם חגית מימון,דמות מאוד מעניינת ומרשימה הן בידיעות שלה והן באישיותה המהפנטת.במהלך מפגש זה היא סיפרה לנו על מקום בלכיש (קרוב לורטיגו) שניקרה בדרכה כאשר הלכה לטייל ולחקור את הטבע. "מקום קסום" לפי דבריה. היא סיפרה שבעודה הולכת פתאם נגלה לפניה בוסתן מרהיב ביופיו ובעודה מתרשמת ממנו הגיעה "הבעלים" שלו וסיפרה לה  שבנתה את המקום במו ידיה למען... כל מי שרוצה וכל מי שיקרא אל המקום.
נדלקתי על הסיפור!ורשמתי לפני ש -הנה , זה מקום שאני חייבת להגיע אליו!
יום לפני שעזבנו את ורטיגו, החלטנו גילי ואני שאנו נוסעות לבוסתן . התקשרתי לחגית שנתנה לי הוראות מדוייקות, שהובילו ל - שום מקום באמצע שדות.
ו פ ת א ו ם!!! ממש כך! התנוסס לפנינו במלוא הדרו וקיסמו בוסתן מרגש זה!! אשכרה בקצה של שומקום, כשנדמה לך שכבר הגעת לשום דבר ולכלום וכדאי להסתובב ולחזור... פתאם נגלה לו יופי בלתי צפוי!
פינת גן עדן קטנה.
יצאנו מהאוטו מתרגשות ומקרקרות משמחה. רצנו מיד קדימה, פנימה, למעלה, למטה , החוצה לחקור את הסוכה המרגשת! רצנו גם לכיוון בוסתן העצים ופרחים. הכל מדהים! ושקט! שקט על פני המקום ובלב.
מאוד רציתי להודות אישית לבחורה שבנתה את המקום במו ידיה (ובעזרת אביה) וכל זאת כשלנגד עינים עמד הרצון: לתת, להפיץ בחינם, ממש כמו הפרחים שמפיצים את ריחם למי שעובר לידם.התקשרתי אליה, הודתי לה בהתרגשות ולאחר כמה רגעי שיחה התברר לנו שלפני 17 שנה כשגרתי בית גוברין והיתי שם הגננת עבדתי עם אמא שלה! לאחר 15 דקות התייצבה הבת, סמדר, עם שוש האם. מפגש מרגש.
את שארית היום בילינו בבוסתן ובסוכה הזו באושר גדול ובליווי של משפחת קורן שבאו לבקרנו וזכו לנשום את היופי הז ביחד איתנו.















עם אורית הבשלנית -מטבח ורטיגו

 1.6.11    -    8.6.11 
בחג שבועות נחגג החג בורטיגו ביחד עם 115 איש שהוזמנו לליל תיקון שבועות.
המקום פתח את שעריו לאירוח הכולל לינה  ו3 ארוחות (ארוחת ערב חגיגית, בוקר וצהריים).
הצטרפנו למטבח לאורית הטבחית המהוללת של המקום. הכרנו אישה מדהימה!!!! לב פתוח ורחב, תמיד במצב רוח טוב ונעים.אישיות חמה ונעימה נעימה!!! התפתחה ביננו חברות עמוקה.
אורית למדה טבחות והינה שנים בתחום, למדנו ממנה המון!!!! הרבה סודות ופטנטים מהמטבח.
לא הפסקנו להתפעל מהיכולות המופלאות שלה לתכנן ולדייק את הכמויות אוכל לקהל כל כך רחב, ואין זה רק הכמויות כי אם תכנון העבודה - תיזמון נכון ומדוייק והכל בשיא הנועם והרוגע.
ומעל לכל - האוכל שהיא מכינה הינו מעדן ברמות!! ונהפך למרכיב עיקרי וחשוב בקרב האנשים שבאים לסדנאות וחגים במקום, היא מקבלת אינסוף מחמאות. היה מעניין לראות איך האנשים בין ארוחה לארוחה ובין סדנה לסדנה חיכו בסקרנות ובתעבתנות לראות מה יוצא מהמטבח. גילי אמרה שהיא מקנאה בה, שגם היא היתה רוצה להצליח לגרום לכל כך הרבה אנשים הנאה גדולה כזו ובכך לזכות  בהוקרה והערכה.  
עבדנו עם אורית היקרה בשני אירועים, כאמור בשבועות ולפני שבועות ביומיים וחצי שהגיעה לורטיגו קבוצה גדולה של אנשים אשר באו ללמוד ולרקוד את התרבות והריקוד הסופי sufi.גילינו שהעבודה במטבח הינה אינטנסיבית ומעייפת ובסוף היום היינו צונחות מותשות על המיטה. גילינו גם שממש כייף לעבוד במטבח, שהחברה עושה את הכל לחגיגה, שמוזיקה עוזרת ושסכין טוב היו האלף בית של אומנות הבישול במטבח.



                                                           רטטוי מפואר!!!! וטעיםםםם!!!


בשבועות הגשנו את האוכל במזנונים שסידרנו ועיצבנו יפה. גילי היתה אחראית על מזנון אחד ואני על השני. בעלה של אורית -אופיר היה אחראי על הקשר ביננו ובין אורית במטבח. כל  אורח היה צריך למסור תחילה את הואצ'ר שרכש בכסף עמ"נ לקבל מנה. בסוף הארוחה גילי נחפזה ומיהרה לספור את הוואצ'רים - חשוב היה לה שאורית תקבל תגמול טוב.
היו ארוחות שפיצלנו - קודם כל הגשנו אוכל לילדים הקטנים ורק אח"כ למבוגרים. כולם היו כל כך נחמדים!! זו היתה חוויה חברתית מעניינת. לאחר מכן ולאחר כל הבלאגן היינו יושבות "צוות המטבח" ואוכלות באחוות חברות יחדיו.


                                                             מאוד גאות להציג ולהגיש!!


                                              בטטה, כרובית,שומר,חצילים... מטוגנים ואפויים בתנור


עבודה - חשובה! אבל כשגילי בסביבה אין מצב שהכייף ה fun והשעשוע יישכחו!! קבלו את בובי!


איזה כיף !!!!!

                                          נהנות להקשיב, להתבונן וללמוד מאורית. תודה אורית היה מדהים!


מגישות


                                        אוסף הסלטים מוכן על השולחן... רגע לפני שהוא יוצא החוצה


                                                                    מנדלת הסלק
                                                              איזה יופי יש בבישול

לב ?? ריאה ??עגבניה ??


נתיב הל"ה אקרובטיקה בסטודיו


30.5.11
היה היתה ילדה יפיפיה בשם שי, ילדה אני אומרת? נערה! נערה מופלאה!!! יום בהיר אחד לאחר ימים בהירים רבים אחרים... התבהרה לה מחשבה פנימית אשר הבהירה לה את אשר ליבה הרך מבקש. מה מבקש לב מתוק זה? מהי משאלתו בעולם הרחב והעגול? א ק ר ו ב ט י ק ה !
אי שם ,מעל לענני  הכותנה  הצחורים בשמי הארץ הכחולים, ישב לו גמדון קטן, וכפי שיאה לכל גמדון המגשים משאלות - על ראשו התנוסס בגאון כובעון ירוק ארוך שובל מלכותי ובקצהו פעמון קטנטן מכסף. ישב גמודון זה רגל על רגל, קצת משועמם וזרק מבט של למטה.
ולמטה?  כן.. שי, משועממת  קלות.
ומלטה מצד ימין ראה הגמדון אישון קטון בשם דרור. אישון קטנטון זה היה אשף אקרובטיקה ומשועמם המחפש פרטנר ובמקרה הספציפי שלנו - פרטנרית, לתרגול תרגילי האקרובטיקה והאקרובאלנס המהוללים שלו.
ואז התגלגלה מחשבה קטנה ,קופצנית וגמישה לראשו של הגמדון:"אם אקח את  הלמטה ואחברו עם צד ימין-מטה , אני מהמר על כך שיצא מופע מדהים!!"
וכך קרה הדבר אשר קרה, המשאלה התגשמה, הלב נמלא שמחה, השעמום ברח ונס ,והיקום זכה במופע מדהים! שכמותו עוד לא נראה! וכולם חיו באושר ובכושר עד עצם היום הזה.








יום חמישי, 30 ביוני 2011

יום כייף בתל אביב - שוק הפישפשים

לאחר 4ימים בהם גילי ואני היינו ספונות בין כתליו ה - איחסססים של בי"ח רוטשילד, יצאנו לחופשי. (אל דאגה, גילי בסדר ובקו הבריאות.) בהבזק של צורך בחופש החלטנו שי  גילי ואני לנסוע לת"א ולעשות  "יום קניית חרוזים ושוק" שמזמן מזמן חלמנו עליו.נסענו ברכבת, עשינו או יותר נכון -עשיתי - קנייה מטורפת  בחנות חרוזים בסיטונאות כי: " רק אלוהים יודע מתי תהיה הפעם הבאה שנגיע לכאן...". משם המשכנו ליפו להחליף בחנות המפעל שמלה יפיפיה שקניתי לגילי ליום הולדתה  אבל גרמה לגילי שיברון לב מוחלט ורציני לאחר שבכביסה הדנטל העדין בשוליים הוריד צבע!!!!  וכמובן ואייך לא.... לא נעצור לשיעור מורשת ארץ ישראל  בד"ר שקשוקה?
חזרנו לרמת ישי בחשכה עייפות,מועשרות בחרוזים,חוויות ו.... כן, שמלת כלה מהודרת.

 










למרות שבעיני ת"א זוכה במקום נכבד ברשימת הערים המכוערות,
בכל זאת יש בה לצד הלכלוך, הזוהמה, העומס והפייח באוויר -גם יופי




 



לא תאמינו את מי פגשנו ..!


בשיטטותינו והישטוטינו בסמטאות יפו נקראה בדרכנו חנות יד שנייה שכמובן חבל לא להיכנס- אולי נמצא שם....מציאה. ובכן פגשנו שם מוכרת נחמדה להפליא שעשה רושם שעשינו לה את היום וזכתה במופע מיוחד במינו וחד פעמי! בהתחלה נברנו בסלסלות, הצצנו בבגדים ש על הקולבים עד שעינה החדה של גילי זיהתה  - אה הה! שמלת כלה!!!!! מיד פנתה למוכרת:"אני יכולה למדוד??" ולאחר כמה רגעים נוספים: "כמה עולה שמלה כזו?"  "מההה?! רק 100?!!" אפילו סוזי הבובה התחילה למצמץ בעינה השמאלית שהעלתה חלודה במשך השנים בהן עמדה ללא מצמוץ. זה הזמן לגלות לכם שלחנות קוראים "עליזה בארץ הפלאות", וכמובן שהכל אפשרי. גילי מיד יצאה בהצהרה: "אני קונה את השמלה!"  "חלום שלי שהתגשם!"
ואני?... כל שנותר לי זה לשמוח שלא צףועלה כל צורך בחתן, השמלה היא העיקר!!! ואלו שמתחנות בשביל השמלה... נו טוב ,מסכנות.
לפני שהמוכרת ארזה לנו את שמלת הקצפת המהודרת- פנינו אליה במבט קוקר ספניילי מקצועי ותחינה  בעיננו: " האם גם ההינומה כלולה בעיסקה זו??"  "פליזז"
יצאנו מהחנות עם שמלת כלה הכוללת הינומה תוך כדי שאנו משננות פרסום של אולם אירועים שראינו פעם מזמן" בשבילי החתן הוא רק תרוץ".לנו אין צורך בתרוצים!
גם סוזי באה לחתונה ..:-)

כל כך יפות שבא לבכות .
ואם תסתכלו היטב תוכלו לראות את סוזי נדחפת מאחורה..

פיה כלה